ביום מועד וחג, בהיות ידינו חופנות את אשר אספנו וקצרנו, ופנינו מופנים אל העתיד, בתקווה של בוטחים בדרך ובחרדה של יודעים כי אין היא נסללת בנקל- נעצור בנו רגע ונעלה אלינו את זכר אלה שלא הגיעו.
שונים ורבים הם פני המוות, וסודו מי ידע? בדרכים שונות יתגנב ויבוא, ואנו ראינוהו בחליפותיו.
החלשים, שעייפו מלשאת, אחוזי רפיון וייאוש, הצעיר שנורה על ששמר את אדמת העמק הזה, אנשים צעירים וקשישים שכרעו בחוליים, אמהות שנלקחו מילדיהן, עוללים וילדים שהלכו באבם, אבידות ללא טעם ונחמה של תאונות ופגעי טבע, הורים זקנים, שבעי חיים, וחברים ובנים שנפלו במלחמות ישראל, אשר המשיכו במלחמתם, את האמת של דרך השלום אשר לחייהם.
נעלה את זכרם. לבנים לבניין חיינו היו בחייהם, ועם מותם- לא נעקרו מתוכנו: הם משוקעים בנו, תומכים קירותינו, חלק בלתי נפרד מביתנו המוקם ונבנה.
יעלו נא, יהיו עמנו ביום מועד וחג.
בבית הקברות שלנו בינות לעצי הברוש והאורן מונחות מעל 470 מצבות דוממות של חברנו,הורינו,אחינו וילדינו והנופלים בעת שירותם הצבאי או קורבנות פעולות האיבה והטרור ברחובותינו ומשעולי ארצנו. פינת היזכור היא לכבודם ולמורשתם.
